המתודולוגיה

כל עסקה משויכת לפוזיציה לפי זוג (ארנק, מטבע). קניות נצברות כמנות, ומכירה צורכת את המנה הישנה ביותר תחילה. כך הרווח הממומש משקף את העלות האמיתית ולא ממוצע שמטשטש את התמונה.

הנקודה החשובה: העברה נכנסת אינה קנייה. ארנק שקיבל מטבע ב-airdrop או בהעברה מארנק אחר מקבל מנה ללא בסיס עלות, והתמורה ממכירתה נספרת בנפרד ואינה נכנסת לרווח. בלי ההפרדה הזו, כל מקבל airdrop היה מדורג כגאון עם תשואה אינסופית.

1. 1
   זמן החזקת מנצחות — חציון משך ההחזקה בפוזיציות שנסגרו ברווח. מפסידות נמדדות בנפרד — הן מודדות משהו אחר לגמרי.
2. 2
   מכר לפני 1.5X / 2X — אחוז הפוזיציות שנסגרו במלואן לפני שהמחיר הגיע למכפיל.
3. 3
   החזיק עד 3X / 5X / 10X — אחוז המקרים שבהם הארנק החזיק לפחות מחצית מהפוזיציה כשהמחיר נגע במכפיל.
4. 4
   חלק מהפוזיציה במימוש הראשון — האם הוא יוצא לגמרי במכירה הראשונה, או מממש חלקית ומשאיר יתרה לרוץ.
5. 5
   תזמון כניסה — האחוזון שבו נכנס מבין כל קוני המטבע. 0 = הראשון שקנה.
6. 6
   רווח על פני עשרות מטבעות — יחס בין סך הרווחים לסך ההפסדים, לאחר גיזום סטטיסטי של הזנבות.
7. 7
   עקביות שבועית — אחוז השבועות שהסתיימו ברווח, וסטיית התקן של הצד השלילי בלבד.
8. 8
   התמדה בין תקופות — השוואה בין החלון הארוך לקצר, כדי לזהות ארנק שנראה טוב בזכות חודש ישן.

ארנק עם שלוש עסקאות מוצלחות אינו ארנק חכם — הוא בר-מזל. כדי לקבל דירוג מלא נדרשים 30 מטבעות שונים, 8 שבועות פעילות ו-20 פוזיציות סגורות. ארנק שלא עומד בכך מקבל תקרת ציון של 60 ותג ״זמני״ גלוי.

בנוסף, זנב הרווחים נגזם באחוזון 95 לפני חישוב יחס הרווח/הפסד, כך שעסקה בודדת של פי 500 לא הופכת סוחר בינוני לאגדה. וכל ציון מגיע עם רווח בר-סמך שמחושב ב-bootstrap: ״84 (71–91)״ מסמן דירוג יציב, ואילו ״84 (52–96)״ מסמן שהמדגם עדיין קטן.

רוב הפעילות במימקוינס אוטומטית. בלי סינון, ״הארנק הרווחי בסולנה״ יהיה תמיד בוט MEV — נתון נכון וחסר תועלת, כי אי אפשר להעתיק אותו.

שמונה סיגנלים נבדקים, וכל אחד תורם משקל לרמת הביטחון:

• ▸סבבי קנייה-מכירה חוזרים באותו מטבע
• ▸סדירות מכנית של מרווחי הזמן בין עסקאות
• ▸אחידות חריגה בגודל העסקאות
• ▸זמן החזקה חציוני של פחות מדקה, לכל סבב בנפרד
• ▸עשרות מטבעות ייחודיים ביום
• ▸קנייה ומכירה באותו בלוק — חתימת sandwich
• ▸נפח גבוה ללא רווח כלל — wash trading
• ▸חיקוי שיטתי של ארנק אחד בפער של שניות

המערכת בונה גרף מימון מכתובת יוצר המטבע, עד שלוש רמות עומק, בחלון של 48 שעות לפני ההשקה ו-24 שעות אחריה. חמישה סוגי קשר מזוהים, לפי חומרה: העברת מטבע ישירה ללא רכישה, מימון ב-SOL שאחריו הגיעה קנייה, מקור מימון משותף לכמה קונים, ארנק טרי שקנה בשניות הראשונות, ורכישה מתואמת באותו בלוק.

סטיית תקן רגילה נשברת כאן: הספייק עצמו נכנס לחישוב ומנפח את הסטייה, כך שדווקא הקפיצה הגדולה ביותר מקבלת ציון נמוך. במקום זאת נעשה שימוש בחציון וב-MAD — שניהם עמידים לחלוטין בפני חריגות.

אבל גם זה מספיק רק לספייק. pump אמיתי מתחיל בצבירה הדרגתית שנמשכת עשרות דקות ואינה נראית כמו קפיצה. לכן פועל במקביל אלגוריתם CUSUM, שצובר סטיות קטנות ומזהה שינוי מגמה מתמשך. זה ההבדל בין התראה על מה שכבר קרה לבין התראה על מה שמתחיל לקרות.

כל החישוב רץ על ווליום נקי — אחרי הסרת ארנקים שסווגו כבוטים. בנוסף נדרשים קונים ייחודיים חדשים, נזילות מינימלית ונוכחות של כסף חכם. התראה על מטבע ללא נזילות היא הזמנה למלכודת, לא הזדמנות.

טענה ש״המערכת מזהה מוקדם״ חסרת ערך בלי מדידה. לכן קיים מנוע Backtest שמריץ את הגלאי קדימה בזמן על נתוני עבר: בכל רגע הוא מקבל אך ורק את הנרות שקדמו לו, ולעולם לא את הנר הבא.

הבחנה מהותית במדידה: מטבע שעלה פי 16 על נזילות של 4,000 דולר נחסם במכוון — אי אפשר לצאת מפוזיציה כזו, וחסימתה היא החלטה נכונה ולא כישלון זיהוי. הדוח מפריד בין ״הוחמץ באמת״ לבין ״נחסם במכוון״, ומציג לצד כל חסימה את הסיבה לה. מדד שמערבב ביניהם מעניש את המערכת על שעשתה בדיוק את עבודתה.

המדד שנחשב יותר מכולם הוא שיעור התראות השווא, ולא הדיוק. משתמש שמקבל שלוש התראות שגויות ביום משתיק את הבוט — ואז גם ההתראה המצוינת הרביעית לא תגיע אליו.

שקיפות מחייבת גם לומר מה המערכת לא יודעת:

• ▸ארנק אחד יכול להיות אדם אחד עם עשרה ארנקים. זיהוי האשכולות מקטין את הפער אך אינו סוגר אותו.
• ▸התנהגות עבר אינה מבטיחה התנהגות עתידית. מדד ההתמדה מזהה הידרדרות, אך תמיד בפיגור מסוים.
• ▸בוטים מתפתחים. סיווג שמדויק היום ידרוש כיול מחדש בעוד חודשים.
• ▸המערכת מזהה דפוסים בנתונים ציבוריים. היא אינה יודעת מה עומד מאחוריהם.